#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסימנים המוזכרים בגמ&#x27;?"	"איתא בגמ&#x27; הוריות (י&quot;ב) וכריתות (ה&#x27;) דידליק נר בבית שאין בו רוח אם רוצה לידע אם יחיה השנה, וגם לגדל תרנגול על שמיה דההוא עסק, וגם הוזכר להסתכל על בבואה דבבואה שלו בבית אפל אם הולך בדרך אבל מסיק דלאו מילתא היא [ורש&quot;י פי&#x27; דקאי דוקא על השלישית, ולפיכך הטור רק הביא השתים הראשונים (ב&quot;י)]"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של הסימנים?	"ביאר הלקוטי חבר בן חיים ע&quot;פ הרמב&quot;ן (פרשת לך לך) דכל גזרות שנגזרו בשמים כל זמן שלא יצאו ע&quot;י איזו פעולה למטה עדיין אינם מקוימים, ואנו מבקשים שמעשים שלנו יהיו הפעולה, ולפי&quot;ז העיקר הוא המעשה, אבל מצד שני המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הא&quot;ר בשם השל&quot;ה שיתעורר אדם בתשובה כשיאמר היהי רצון ויתפלל על זה בלב שלם, ומשמע דהעיקר הוא התפילה."	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול הסימנים או די להסתכל בהם?	"בכריתות גרסינן למיכל ובהוריות גרסינן למחזי, ופי&#x27; חדושי הגהות (ס&quot;ק ג&#x27;) דלעולם די להסתכל אבל סומא צריך לאכול. אכן, הפוסקים סותמים דכל אדם צריכים לאכול הסימנים."	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר הסימנים?	"רש&quot;י כתב טעמא דכולם מפני שגדלים מהר [ובכריתות מוסיף דיש מהם שמתיקים], אכן הטור כתב טעמא מיוחד לכל אחד ואחד. הטור הביא אתרוג לסימן וביאר הפרישה משום דנקרא פרי עץ הדר. ויש עוד סימנים, רוביא דירבו זכויתנו, כרתי, ע&quot;ש. הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) הקשה על טור דלפי&quot;ז יכול לאכול כל דבר ואם הוא דבר טוב יהיה כנגד ישראל ואם לאו יהיה כנגד הגוים [וכן הקשה הגהות מרדכי על המרדכי ביומא], ומש&quot;ה ס&quot;ל כטעמא דרש&quot;י. [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב אה&quot;נ כך נוהגים לאכול דברים טובים על עצמינו ודברים רעים כנגד שונאינו {וא&quot;כ ק&quot;ק למה לא אוכלים דברים מרים כנגד שונאינו}], וכל אחד יכול להוסיף מאכלים שנקראים רבוי לשונו (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ר&quot;י אנדלמאן הוסיף &quot;שניצל&quot; מדינו של גיהנם. ר&quot;א קרופניק הוסיף לשתות יי&quot;ש ויאמר &quot;לחיים&quot;}, אמנם הקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; ו&#x27;) לא ניחא ליה להוסיף עוד סימנים מדעתו דמביא לידי בדיחות ושחוק."	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אוכלים תפוחים בדבש?	"ביאר הטור כדי שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, ויש עוד טעם שהוא רמז לחקל תפוחים שהוא כריח השדה (תענית כ&quot;ט ע&quot;ב) שברכת יעקב היה בר&quot;ה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, פרישה, גר&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) {ודלא כרש&quot;י בחומש דכתב שהיה בפסח}"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים כשאוכל 1) התפוח בדבש 2) בשר שמן?	1) תתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה 2) תתחדש עלינו שנה שמינה (מהריק&quot;ש)	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לאכול רמון?	"כדי שנרבה זכיותינו כרמון, והקשה הפר&quot;ח מהו החידוש הרי אפי&#x27; ריקנין שבישראל מלאים מצות כרמון ותי&#x27; דהיינו כל ימי חייו אבל אנחנו מתפללים בכל שנה ושנה שירבו זכיותינו כרמון, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דמבקשים נרבה שיהא רוב מצות [משא&quot;כ פושעי ישראל נהי דיש להם מצות כרמון מ&quot;מ יש להם רוב עבירות]."	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך ברכת הנהנין על הסימנים?	"כן דאינו בא מחמת הסעודה (דרכ&quot;מ, ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {וקצת משמע דוקא אתפוח דמיירי בה אבל א&quot;צ לברך בורא פרי האדמה, וצ&quot;ע קצת דהמ&quot;ב ס&quot;ל שיברך בפה&quot;א על ירקות באמצע הסעודה ג&quot;כ [ועי&#x27; מקראי קודש (ימים נוראים סי&#x27; ז&#x27; אות א&#x27;) דדברים אלו הוו תבשילים], אבל זה פשוט דאין לברך שהכל על הראש כבש דאע&quot;פ שאוכלו לסימן טוב מ&quot;מ הוי בשר ובא מחמת הסעודה. למעשה נראה שצריך לנהוג כמו שהוא נוהג כל השנה לגבי ברכות על פירות באמצע הסעודה, ויש עצה לברך כל הברכות אחר קידוש קודם המוציא, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רי&quot;א) דיש לברך בפה&quot;ע על התמרים ולא על התפוח}"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אוכלים דברים 1) חמוצים ומרורים 2) חריפים, בר&quot;ה?	"1) אין מבשלים בחומץ (אבודרהם, מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), וכן אין אוכלים דברים חמוצים ומרורים (מטה אפרים סעי&#x27; ג&#x27;), וכן אין אוכלים לימונים (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ח) {אבל הטור כתב שאוכלים אתרוג}, והעיקר הוא שהמאכל לא יהיה מר וחמוץ (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;א) 2) כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר לתבל המאכל בפלפלין שהוא מתקן המאכל, אבל נוהגין שלא לאכול מאכלים חריפים (הגרח&quot;ק, מ&quot;ב דרשו)"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים היהי רצון?	"כשמברך ברכת הנהנין אומרים היהי רצון אח&quot;כ [דאינו יכול לומר היהי רצון קודם הברכה דצריך לומר השבח ואח&quot;כ הבקשה וכמ&quot;ש בשמ&quot;ע שאומרים ג&#x27; ברכות של שבח ואח&quot;כ הבקשות (מקראי קודש ימים נוראים סי&#x27; ז&#x27;), ובדיעבד אם אמר היהי רצון בין הברכה להאכילה אינו הפסק (א&quot;א מבוטשאטש)], ומשמע דאם אינו מברך ברכה יאמר היהי רצון תחילה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;). כתבו הלקוטי חבר בן חיים ונזירות שמשון דנכון לאכול התפוח תחילה בלא דבש בשעת הברכה ואחר שאומר היה&quot;ר יאכלו עם הדבש"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עושים הסימנים בליל ב&#x27;?"	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הא&quot;ר שנוהגין לאוכלם גם בליל ב&#x27; [והבן איש חי (נצבים אות ד&#x27;) ס&quot;ל אפי&#x27; ביום], אבל הא&quot;א מבוטשאטש כתב דאין נוהגין כן [אבל כתב דעדיין טוב להרהר הבקשה של שנה מתוקה באכילת דבש גם בליל ב&#x27;]"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עוד צריך ליזהר בימים אלו?	"שלא יכעוס (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקפג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה ראש אוכלים ולמה?	"מהטור משמע לכתחילה אוכלים ראש של איל [זכר בן שנתיים] שהוא זכר לאילו של יצחק, וגם שיהיה לראש ולא לזנב, ואע&quot;פ שהמחבר סותם דסגי בראש כבש, מ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) טוב יותר בראש איל לצאת דעת הטור בשם המהר&quot;ם, אבל אם אין לו ראש איל או כבש יכול לאכול ראש שאר בהמה או עוף (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) הזכיר ראש דג"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לאכול הריאה?	"הטור הביא לאכול הריאה שהוא קלה, וגם הוא מאירה עינים (חולין מ&quot;ט ע&quot;א, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), אבל אינו מוזכר בשאר הפוסקים"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טובלים בדבש?	"התפוח (רמ&quot;א), ראש האיל (ב&quot;י בשם הגהות אשר&quot;י), המוציא (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [והכה&quot;ח (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב לטבול ההמוציא אף במלח, אבל החזו&quot;א, הסטייפלר, ורשז&quot;א נהגו שלא לטבול במלח כלל (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין אוכלים אגוזים?	"1) אגוז בגימטריא &quot;חט&quot; שהוא חטא [עם הכולל] (רמ&quot;א), ולפי&quot;ז דוקא דבר שנקרא אגוז ולא לוזים כגון קטנים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)&lt;br&gt;2) מרבים כיחה וניעה (רמ&quot;א) [הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל הטעם שמבטלו מתפילה, אבל בדרכ&quot;מ לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ממהרי&quot;ל שמבטלו מתקיעה, וכן מבואר ממהרי&quot;ל בפנים דחושש שלא יבטלו מתקיעה]&lt;br&gt;3) המדרש שה&quot;ש מדמה כלל ישראל בגלות לאגוז שמתגלגל במקום טנופת (חת&quot;ס)&lt;br&gt;4) כתיב בתוכחה אף גם זאת בהיותם בארץ איוביהם, ר&quot;ת אגז (חת&quot;ס)&lt;br&gt;{ונוהגין שלא לאכול כל דבר הנקרא nut, אבל יש להקל במאכל שנאפו או נתבשלו עם אגוזים (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&#x27;)}"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ילמוד בשעת הסעודה?	"כתב החיי&quot;א (כלל קל&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) שאנשי מעשה לומדים על השלחן ד&#x27; פרקים משניות שבמס&#x27; ר&quot;ה"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הולכים לנהר לתשליך?	"כתב הרמ&quot;א שהולכים לנהר לומר פסוק ותשליך במצולות ים וגו&#x27;, וביאר בדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דאיתא במדרש שאברהם אבינו עבר בנהר עד צוארו, ויש מעלה שיהיה דגים בה סימן שלא תשלוט בנו עין הרע וגם יפרה וירבה כדגים [ולא ישליך מזונות להדגים (מחה&quot;ש ע&quot;פ סי&#x27; תצ&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;)], והבית מאיר כתב עוד טעם דהוא סימן הכנעה דאנו לפניך כמים {ונראה להוסיף עוד טעם דאיתא בהוריות (י&quot;ב ע&quot;א) דמושחין מלכים אצל המעיין, וה&quot;נ ביום ר&quot;ה ממליכים הקב&quot;ה}, ובדיעבד נוהגין לילך לבור מקוה מים, ואפי&#x27; אם כבר נגמרו כל המים כיון שאינו אלא לרמז בעלמא דעיקר הכוונה הוא ים העליון (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה מקום ראוי לילך?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) שטוב אם הנהר חוץ לעיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הולכים לתשליך?	"לכתחילה הולכים אחר מנחה קודם שקיעה ביום ראשון (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ואם אירע אונס ולא הלך ביום ראשון ילך ביום שני (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;) [וכתב שו&quot;ת תורה לשמה (סי&#x27; קמ&quot;ה) שביום שני ילך מיד אחר מוסף דדוקא ביום ראשון יש ענין לעשותו בשעה י&quot;ב ביום], וכן מותר לילך לתשליך כל ימי עשי&quot;ת (תורה לשמה שם), והוסיף הקובץ הלכות (פ&quot;כ סעי&#x27; י&#x27;) שיכול לילך עד הושענא רבא"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בשעת תשליך?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) במקומות דהולכות נשים מוטב שאנשים לא ילכו כלל, דבלא&quot;ה יש סוברים שאינו ראוי לומר תשליך ע&quot;פ סוד"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושין אחר אמירת תשליך?	"נוהגין לנער שולי הבגדים לרמז ליתן לב להשליך החטאים ולחקור דרכים מן היום ההוא והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא (מטה אפרים סי&#x27; תקצ&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;, א&quot;ר סי&#x27; תקצ&quot;ו, קיצור שו&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ט סעי&#x27; כ&quot;א, קובץ הלכות פ&quot;כ סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מח&#x27; אם הולך בשבת, וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) שנוהגין לילך ביום ב&#x27; משום הוצאת הספרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשינה בר&quot;ה?	"כתב הרמ&quot;א דנוהגין שלא לישון ביום ר&quot;ה דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה [וביאר המחה&quot;ש דאם אדם עוסק בתורה ותפילה מעורר למלאך שלו למעלה להתפלל עליו משא&quot;כ כשישן או יושב בטל אינו מעורר המלאך],והוסיף המקור חיים עוד טעם שלא לישן מפני חלום רע, וכל זה אפי&#x27; כשחל ר&quot;ה בשבת (טהרת השלחן), אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם האריז&quot;ל דלאחר התקיעות אחר חצות מותר לישון, ועוד הביא הב&quot;ח שהמהר&quot;ם מרוטנברג ישן בר&quot;ה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) דאם ראשו כבד עליו יכול ליישן מעט דבמקום הדחק יש לסמוך על המהר&quot;ם {ומשמע דמותר אפי&#x27; קודם חצות}"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר עלות השחר?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ט) מחמיר דצריך לקום קודם עלות השחר, ורשז&quot;א (הליכות שלמה) מקיל [אבל לאחר שניעור משנתו אחר עלות השחר לא יחזור לישון (חוט שני)], ועכ&quot;פ יש ליזהר מהנץ החמה (תשובות והנהגות ח&quot;א סי&#x27; של&quot;ט)"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיושב בטל?	"יושב בטל כישן דמי (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וכאן משמע דאפי&#x27; אם הוא יושב ואינו שוכב דינו כישן ודלא כהגרח&quot;ק זצ&quot;ל דכתב דלשון דמיך משמע דוקא שכיבה}"	סימן תקפג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לאכול dessert בר&quot;ה?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) דהמהרש&quot;ל קבל מזקנו שלא אכל דגים בר&quot;ה כדי למעט תאותו במקצת דבר (ועי&#x27; מג&quot;א לקמן סי&#x27; תקצ&quot;ז), ומשמע דאינו ראוי לאכול dessert בר&quot;ה, אכן מצד שני כתב הב&quot;י דנוהגין לאכול טיסני ובשר שמן ומיני מתיקה כדי שתהא השנה הבאה עלינו מתוקה ושמנה וכמ&quot;ש הרמ&quot;א {ואפשר דכדאי למעט תאותו במקצת}"	סימן תקפג סעיף ב		
